לקראת חנוכה, החג שהדימוי המקובל לו הוא אור, נצחון האור, הבנה שאור קטן יכול להאיר חשכה גדולה בחרנו לעסוק בכיתה י' בתאורה בתאטרון.
התאורה בתאטרון היא רכיב משמעותי בכל מופע ויחד עם זאת במסגרת לימודי התאטרון בבית הספר התיכון הרגיל לעתים קרובות תחום זה מוזנח בגלל העדר ציוד, תקציבים וכו'.
התאורה מאפשרת לראות את המתרחש על הבמה, ממקדת את המבט, יוצרת את החלל, בונה אווירה ותחושה ולעיתים קרובות טעונה משמעות מטאפורית סמלית.
חשוב להתייחס לתאורה כרכיב שווה ערך במופע גם אם בניגוד לרכיבי הפקה אחרים כמו תלבושות ותפאורה יכולת ההתנסות בתאורה מוגבלת יותר לתלמיד. התלמידים נדרשים להתייחס לתאורה ולאפקטים אותם היא יוצרת בהצגות שונות בהן צפו. החל מהצגות בסגנון ראליסטי בהן התאורה "שקופה" (לא מפנה את תשומת לב הצופה אליה) ו"מנומקת" (חלון, מנורה) וכלה במופעים בהם התאורה אקספרסיבית והצופה מודע לה.
מספר דוגמאות של מאמרים ואתרים המתייחסים לנושאים הללו:
- האור כמדיום – חמישים גוונים של אור, מאת עידית סוסליק, פה, שם – כתבנט
- המופע "You never look at me from the place I see you" של יוצר התיאטרון ומעצב התאורה, יאיר ורדי, עוסקת באור אך לוקחת אותו למחוזות מפתיעים.
- תאטרון צלליות מאת: מיקי אינהורן-נלקנבאום
דוגמא לשיעור בנושא תאורה:
- השיעור נפתח בחדר חשוך עם כמה נרות דולקים. שיחה בנושא האור. מהו אור מבחינה פיסיקלית, איך האור נקלט אצלנו בעין.
- מדברים על המשמעות הסמלית של אור הנרות. מה הבריאה הראשונה? ויהי אור. למה מדליקים נרות שבת? למה מדליקים נר זיכרון? למה מדליקים נרות בחנוכה? עוברים להתייחס למשמעות המטאפורית של האור. חשוב לציין שהחשכת הכיתה והדלקת הנרות כבר יוצרת אווירה בחלל.
- בחדר חשוך השמעת קולות של מקומות שונים. התלמידים נדרשים לזהות היכן אנחנו.
- הקרנה של תמונות כמו: ורמיר אמנות הציור, ואן גוך אוכלי הבולבוסים, גויה השלושה במאי, ציורים של אדוארד הופר ובעקבות הצגת הציורים שיחה בנושא האור: מהיכן מגיע האור? מה האפקט שהוא יוצר בכל תמונה?
- קריאת סצנה ממחזה נלמד לדוגמא: (סצנה ראשונה "משחקים בחצר האחורית" עדנה מזיא או "חשמלית ושמה תשוקה" הסצנה בין מיטש ובלאנש, או "ביבר הזכוכית" הסצינה בין לורה וג'ים)
- להעמיד את הסצנה על הבמה. לשנות את מקור האור. מה זה עושה לתמונה? לדמויות? למיזנסצנה?
- יצירה של תאטרון סיפור – שימוש בתאורה להצגת אחד מהקטעים הבאים:
האור הגנוז מתגלה במעשים
אמר רבי אלעזר. אור שברא הקב"ה ביום הראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיוון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהם.
למי גנזו?
לצדיקים לעתיד לבוא. (בראשית רבה ג)
שאלו חסידים היכן גנזו?
השיבו: בתורה
שאלו: אם כן כלום לא ימצאו צדיקים משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?
השיבו: ימצאו וימצאו
שאלו: אם כן, מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?
השיבו: יגלוהו באורח חייהם.
(מרטין בובר, האור הגנוז).
אור חנוכה כהשפעת הטוב על החוץ, על הנעשה מחוץ לבית
"אורות החנוכה דלקו בבתים היהודיים במשך שמונה ימים. ההארה התפשטה לאטה, בקצבה של פראזה מוסיקלית ההולכת קרשנדו. אבל אור זה, המתרחב והמתפשט, שונה מן הלהבה הבוערת בבית. אור זה, גם אם הבית פתוח לאורחים, מיועד לבני הבית. ואילו נרות החנוכה מאירים בחוץ: מצווה להניחם בפתח הבית, ברשות הרבים. זה המקום שבו "הבית פתוח אל עבר הרחוב, והחיים הפנימיים נושקים את החיים הציבוריים".
(עמנואל לוינס, הבהיר והאפל, בתוך- חירות קשה)
האור כסמל וכחובה לאיכות חיים
מה הותירה המסורת ממלחמות החשמונאים?
לא סמלי גבורה, ולא אביזרי מלחמה, אלא נר.
חובת הדלקת נר בכל בית היא כסמל לניצחוננו
על כוחות החושך והרוע,
כסמל לחובת איכות החיים שלאחר הניצחון.
בחנוכה אנו חייבים להדליק נר בכל ערב,
המוסיף והולך עד שמונה נרות.
יותר אור פנימי אישי. יותר אור במשפחה.
יותר גילוי אור באומה:
"חישפו אור, גלו אור, בני המכבים" קורא המשורר.
וממתי צריך להדליק? "משתשקע החמה".
החושך הוא הגולה, החושך גובר סביבנו באיבת שכנים.
לכן נקרא כל בית יהודי להדליק נרות על פתח ביתו
ובחלונו – כלפי חוץ וכלפי פנים.
(אריה בן גוריון, 'הגדת האור')
קול האמנויות 