יחידות שיעור והצעות לפעילות בתיאטרון לכבוד ט"ו בשבט
יחידת הוראה בתאטרון לקראת ט"ו בשבט
השיעור מיועד לתלמידים בחט"ב וכיתה י' והוא חלק מהכרות עם שיטת המשחק של סטניסלבסקי בדגש על "האילו הקסום" ועל נסיבות נתונות.
מטרת השיעור:
- לחבר בין תהליכי למידה בתחום הדעת לנושא ט"ו בשבט
- לזמן לתלמידים חווית לימוד והתנסות אותנטית ורלוונטית
- התנסות במיומנות כתיבה דרמטית
- התנסות בבחירות אמנותיות אסתטיות בימתיות
תיאור יחידת הוראה:
- התלמידים נשאלים: 'אם אני הייתי עץ איזה עץ הייתי'?
- התלמידים מתבקשים לעצום עיניים ולדמיין: לראות את העץ עם כמה שיותר פרטים. לעבור עליו מלמטה עד לצמרת. לראות פרטים היכן הוא נמצא מה עובי שורשיו מהי האדמה בה הוא נטוע צבעו צבע פירותיו ופרחיו, מרקם ענפיו.
- התלמידים מתבקשים לעצב בגופם עץ. לנסות להיות העץ עכשיו בחלל הכיתה (לא לחקות עץ אלא לנסות לחשוב מה אני הייתי אם הייתי העץ הזה).
- התלמידים נשאלים 'מה הייתי רואה אם אני הייתי העץ'?, מה הייתי שומע? מה הייתי מרגיש? היכן ב"גופי" הייתי מרגיש את ההרגשה הזו? , מתי אני חי? היכן אני ממוקם? מי בא אלי? איך הם מתייחסים אלי?
- התלמידים מתבקשים לכתוב מונולוג של העץ. (ניתן להשתמש בחלק מהשאלות של אוטה האגן)
- התלמידים מתבקשים להתחלק לשלשות: עליהם לקרוא את שלושת המונולוגים, לבחור ולהחליט איזה מונולוג מבין השלושה יוצג. (ניתן כאן להתעכב מעט על דרך קבלת ההחלטה והבחירה) זה שהמונולוג שלו לא מציג אותו, הוא יושב ולא מתערב, מהשניים הנותרים אחד מביים והשני משחק או ששניהם משחקים.
- הצגת המונולוג- בחירה של רכיבי בימתיים המייצרים פרשנות לטקסט הכתוב
- משוב ורפלקציה– לאחר הצפייה לשאול את התלמידים כיצד הרגישו עם התוצר, מה הייתה פרשנות הבימתית וכיצד רצו לייצגה במרחב.
חלק ב של היחידה
- בקבוצות של שלושה תלמידים: למצוא פתגם קטע שירי או סיפורי קצר שעוסק בעצים/ נטיעות. ניתן לחפש ברשת או להביא לתלמידים מראש על כרטיסיות.
- התלמידים מתבקשים לחקור את הפתגם כלומר את הפשט ואת הדרש. מה המשמעות שלו? מי אמר כתב אותו. איזו שאלה הוא מעורר?
- התלמידים מתבקשים להציג את הפתגם/ טקסט בחלל הכיתה ההנחיה היא: עליכם ללמד את הכיתה את הפתגם תוך שימוש בכלים תאטרוניים. כדי להציג את הפתגם עליכם לעשות שימוש בגוף שלכם, בתנועה בקול ובאביזר.
- התלמידים מוצאים דרך תאטרונית לכך. למשל: "עצים הם שירים שהארץ רושמת על פני השמי"ם. אנחנו עוקרים אותם ועושים מהם נייר, עליו אנחנו רושמים את הריקנות שלנו" (ח'ליל ג'ובראן) האביזרים היו ניירות הרבה ניירות שבעצם נתלשו מגוף הנער שייצג את העץ והושלכו כלאחר יד עד שהותירו אותו ללא ניירות/ עלים.
דוגמאות נוספות:
- "כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לגדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור: רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית…" (דברים כ' 19-20)
- "דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו. ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה…" (נעמי שמר על פי ר' נחמן מברסלב)
- כי האדם עץ השדה/ כמו העץ הוא שואף למעלה/ כמו האדם הוא נשרף באש/ ואני לא יודע/ איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה" (נתן זך)
- "ואני ראיתי ברוש/ … על צדו נטה הברוש/ לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב/ והנה מול הים/ עם הברוש ירוק ורם" (אהוד מנור)
- מקורות נוספים- ניבים וביטויים לטו בשבט: http://matal3.4300.co.il/mador/x5de-4/
*יחידת ההוראה נכתבה על ידי רחל הימן, מדריכה ארצית לתאטרון.
מדימוי כתוב לדימוי בימתי
המורה מחלקת לתלמידות רשימת פתגמים/ניבים/פסוקים שקשורים לטבע, עוברים עליהם יחד בכיתה וכותבים ליד כל ביטוי את פירושו לדוגמא:
בחור כארז – חבר'מן
בול עץ – קשה תפיסה
נתלה באילן גבוה – מסתמך על גדול ממנו
לרדת לשורש הדברים – להעמיק חקר
אש יתחת גפנו ותחת תאנתו – ימי אושר ושלווה
לעקור מן השורש – לחסל תופעה מיסודה
אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר – אם באה צרה על גדולים איך ינצלו ממנה האנשים הפשוטים?
התפוח אינו נופל רחוק מן העץ – הבן דומה לאביו
פירותיו מעידים עלי – תוצאות מעשיו מעידות עליו
גודע את הענף שעליו הוא יושב – להרוס את הבסיס שבזכותו יש לך זכות קיום
נח על זרי דפנה – מרוצה מהניצחון שלו
צדיק כתמר יפרח – הישר יצליח
משפחה ענפה – משפחה גדולה
דבר אל העצים – אין עם מי לדבר, לא מקשיבים לי
מרב עצים לא רואים את היער – מרוב פרטים לא רואים את התמונה הכללית / את הרעיון המרכזי
- כל תלמידה בוחרת משפט אחד שהיא מתחברת אליו, ובקבוצה התלמידות מביימות תמונה בימתית קפואה של הפתגם.
- כל תלמידה בוחרת משפט אחד שהיא מתחברת אליו, משתמשת בו ככותרת וכותבת בעקבותיו קטע בכתיבה חופשית (כל סוג כתיבה אפשרי פה). בסיום, כל תלמידה מקריאה את הקטע שלה.
- המורה מבקשת מכל בת להעתיק שוב את הקטע שלה (כדי שהעותק המקורי יישמר). על ההעתק המורה מבקשת למחוק מתוכו משפט אחד שהקטע שכתבה עדיין עובד בלעדיו. המורה חוזרת על ההוראה הזאת שוב ושוב, עד שהבנות נשארות עם משפט אחד אחרון שהוא העיקרי בעיניהן. כל בת מקריאה את המשפט שנשאר לה ואז בוחרת מילה אחת (או שתיים) שהן העיקר במשפט שנישאר. זו הופכת להיות הכותרת החדשה, ועכשיו כל בת מעמידה תמונה בימתית קפואה של הכותרת הזאת.
- דיון בכיתה: מה היחס בין הדימוי הכתוב לדימוי הבימתי? מה דומה ומה שונה?
תמונה בימתית בעקבות שיר
אינטרפרטציה / פרשנות לשירים שקשורים בטבע:
- המורה מבקשת מכל זוג/שלשה של תלמידות להביא לשיעור שיר שקשור בעץ / בטבע (למשל: גן השקמים, בארץ אהבתי השקד פורח, אדמה אדמתי, ללכת שבי אחריך, אל בורות המים, ולס להגנת הצומח, לילה בחוף אכזיב וכו'), אפשרי גם שהמורה תביא רשימת שירים והתלמידות יבחרו מתוכם.
- התלמידות צריכות להציג בפני הכיתה את השיר (בלי לשיר אותו) באופן שיעשו שימוש במילים שלו בלבד, כך שיעבירו את הפרשנות הייחודית שלהן לשיר.
יצירה בעקבות מקור חזותי
- המורה מבקשת מכל תלמידה להביא לכיתה צילום / תמונה של עץ ספציפי שהוא משמעותי עבורה מסיבה כלשהי (למשל: עץ שגדל לבית בית שבו גרה בילדותה, עץ מהחצר של סבא וסבתא שלה, עץ שהיא עוברת לידו הרבה פעמים ברחוב והוא משמעותי לה מסיבה כלשהי, עץ שמסמל משהו – כמו האלון הבודד, וכו'.)
- בכיתה התלמידות מתבקשות להאניש את העץ: כל בת עומדת לפי העץ שלה, מתחילה לנוע ברוח לפיו וכד', בהדרגה מוסיפים תכונות אנושיות (מתחילים עם הליכה) כשתמונת העץ יותר ויותר מופנמת פנימה, ונשאלת השאלה איזו דמות נוצרת.
- יוצרים מפגשים (אימפרוביזציה) בין הדמויות בסיטואציות ומקומות שונים.
הדימוי החזותי של העץ כבסיס לפרשנות
צפייה בהצגה "אשכבה" של חנוך לוין והתמקדות בנושא העץ בהצגה
א. מהם המצבים השונים של הטבע שבהם אנו רואים את העץ? איזו התרחשות עלילתית סמוכה לכל אחד ממצבים אלה?
ב. מה עומד מאחורי הבחירה ששחקן יגלם את העץ ולא שימוש בתפאורה דוממת?
ג. מי מבין הדמויות השונות (האנושיות והמואנשות) בהצגה עובר שינוי ומי לא? מה המשמעות של בחירה זו? כיצד היא קשורה לתפיסת האבסורד?
ד. ערכו השוואה בין העץ ותפיסת הטבע ב"אשכבה" לבין העץ ותפיסת הטבע ב"מחכים לגודו" – במה דומה ובמה שונה?
* כתיבה: בת עמי רשלבך, ציפי מלר ושרה מורלי
מערך שיעור לקראת ט"ו בשבט, ביה"ס איתמר בן- אבי, כיתה ד' עבודה גופנית מתוך דימוי העץ.
העץ האדם והקשר ביניהם
מטרה:
- פיתוח כישורי הדמיון ויכולותיו ההבעתיות הגופניות של התלמיד, יצירת הזדהות בין עולמו של האדם לעולמו של העץ. התקרבות אל עולם הטבע ופיתוח מודעות לחשיבותו.
- התלמידים יתנסו בעבודה גופנית ותנועה במרחב מתוך דימוי נתון, תוך קבלת נתונים מנחים ומכוונים.
- התלמיד יפתח יכולת הקשבה וריכוז ויתנסה בעבודה אישית חווייתית עם עצמו.
- התלמיד יזהה מבנה דיאלוגי בתוך טקסט נתון, ויחקור כיצד דיאלוג משפיע על החלטות לפעולה? מדוע הילד מחליט לשתול עץ בגנו?
מושגים מרכזיים: האנשה – ואנושיות, דיאלוג, הזדהות, נתינה
מהלך השיעור:
- הקראת השיר "איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן-דור.
- הכרת המושג האנשה העץ מקבל תכונות של בן אדם, הוא מדבר….
- שאלות מכוונות: – מי הן שתי ה"דמויות" בשיר? מתוך התשובות שענה העץ לשאלותיו של הילד מה אנחנו יכולים להגיד על העץ? מהן תכונותיו (מאפייניו- כמו מה שלמדנו בשיעור שעבר- למצוא מאפיינים של חפץ)? אלו עוד תכונות של עצים שונים אתם מכירים? איזה יצירות הם מכירים על עץ? העץ הנדיב ועוד….איזה סוגים של עצים אתם מכירים?
- מעבר להליכה בחלל החדר (עם מוסיקה) נתחיל ללכת ונדמיין שאנחנו זרע קטן קטן של עץ שנובט עכשיו באדמה, כל אחד בוחר לעצמו איזה סוג זרע הוא- של איזה סוג עץ, איפה הוא נובט, במקום מוכר? איך מרגישה האדמה שהוא נובט בתוכה? קרה? חמה? נעים לו בתוך האדמה הזאת? לאט לאט הזרע הזה גדל, מצמיח שורשים, נאחז באדמה, איך השורשים האלה משפיעים על הגוף שלי? אני יותר מתוח? יותר יציב? הזרע ממשיך לגדול ומצמיח לאט לאט את הגזע שלו- בהתחלה דק ולאט מתעבה וגדל (וכן הלאה וכן הלאה ענפים, עלים, פרחים או פירות), יורד גשם, נושבת רוח, שמש מחממת וכו'…
- חילוץ הדיאלוג מתוך השיר מי הם הדוברים?
- מפגשים דמיוניים על עצים המדברים על בני האדם.
דיאלוג בין עץ וילד
איך זה להיות עץ? / דתיה בן-דור
פַעַם שָאַלְתִי עֵץ –
"עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיות עֵץ?"
"אַתָה וָודָאי מִתְלוצֵץ"- אמר העץ.
"לא ולא", אמרתי- "בְּרצִינוּת גְמורַה,
זה טוב או רע?"
"רע?" תָמַה העץ. "מדוע?"
"ולא אִכְפַּת לְךָ שאתה תָקוּעַ כָל הַשָבוּעַ?"
"איֵנֶנִי תָקוּעַ, אני הֲרֵי נָטוּעַ"
"ולא מִתְחָשֵק לְךָ לפעמים לָלֶכֶת לְבָקֵר חֲבֵרִים
או לִרְאות מה נשמע בִמְקומות אֲחֵרִים?"
"אֵין לי כָל צורֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.
צִיפורים מְזַמְרות לי בְאופֶן קָבוּעַ
פָרְפָרִים לי נושְקִים, מְלַטֶפֶת הרוח
וּלְנֶגֶד עֵינַי- כָל הַאופֶק פָתוּחַ."
"וּבַלָיְלָה כְשֶכוּלם יְשֵנִים- אז מה?"
"בלילה אני מַאֲזִין לַדְמָמָה
וְשומֵעַ
אֵיךְ נושֶמֶת הַאֲדָמָה
אֵיךְ פֵירות מַבְשילים
אֵיךְ יורדים הַטְלָלִים
וּבְתוךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוזָלִים וַאֲנִי שומֵר עַל שְנָתָם."
"אני אוהב אותך עץ" – אמרתי
וְהָלַכְתִי אֶל גַנִי
וְנָטַעְתִי לי עץ מוּל חָלונִי.
*כתבו: רעות שלום, אלמוג שביט וליאור סבג
קול האמנויות 