כתבה: שירי מיינר
הסקוונצה היא מהלך מוסיקלי אשר בו המלודיה או ההרמוניה חוזרת על עצמן ברצף, אם בצלילים גבוהים יותר, או נמוכים יותר. הסקוונצה מופיעה בשירים רבים כגון "עוד לא תמו כל פלאייך", "כפל", "עלי שלכת", וגם ביצירות, כמו באוברטורה של האופרה "כרמן", מאת ג'ורג' ביזה, או בבדינרי של באך.
השיעור שלפניכם עורך, עבור תלמידי הכיתות הנמוכות, הכרות בסיסית עם המושג דרך השיר "אני פורים", שכתב לוין קיפניס והלחין נחום נרדי. התלמידים חווים את המושג על ידי גילוי גרפי ונגינה בצלילונים או מטלופונים. לעזרתכם, מצורפת מצגת עם תווי השיר (בקישור).
עזרים: פעמוני צלילים (או מטלופונים), תוים על הלוח.
מהלך השיעור:
- (10 דק') איזה שיר אני? (על הלוח: תווי השיר, ללא כותרת):
- התלמידים יזהו איזו תיבה מתיבות השיר המורה מקישה.
- התלמידים יבינו איך המורה מקישה כל אחד מערכי המקצב (שתי שמיניות – כל יד בנפרד על כל ברך, רבע – שתי ידיים על שתי הברכיים, חצי – מחיאת כף וסיבוב ידיים באויר) ויקראו בשפת המקצב תיבה נבחרת (שיש בה את שלושת הערכים).
- התלמידים יקישו את מקצב השיר.
- התלמידים יקראו את השיר בשפת המקצב.
- התלמידים יגלו באיזה שיר מדובר (המורה מעבירה לתוים עם מילות השיר).
- (25 דק') סקוונצות:
- המורה מפנה את תשומת לב התלמידים לשתי תיבות מתוך השיר:
- מה המשותף בין שתי התיבות? (מקצב, צליל אחד גבוה ושלושה זהים נמוכים ממנו).
- מה השונה בין התיבות? (גובה הצלילים)
- המורה מקיפה בעיגול את הסקוונצה.
- התלמידים יזהו עוד זוג תיבות שיוצרות סקוונצה, תלמיד יגיע ללוח לסמן אותן.
- המורה מגדירה את המושג סקוונצה: מַּנְגִּינָה החוֹזֵרת עַל עַצְמה בְּרֶצֶף, בִּתְנוּעָה כְּלַפֵּי מַטֶּה אוֹ כְּלַפֵּי מעלה.
- 4 פעמונים: דו, סול, לה, מי:
- התלמידים יזהו את סדר הצלילים כפי שמסודרים בתיבות הסקוונצות.
- 4 תלמידים יקבלו, כל אחד, פעמון. תלמיד נוסף יגיע לסדר את הפעמונים (ידי התלמידים) לפי גובה הצלילים.
- התלמידים ישירו את "אני פורים" ובתיבות הסקוונצות ינגנו התלמידים בפעמונים.
שירי מיינר – מורה למוסיקה בבית הספר רמת-חן, ברמת-גן ומובילת פדגוגיה דיגיטלית באגף אמנויות
קול האמנויות 